המדריך המקוצר להפקת כרומאקי. במדריך תוכלו לקרוא על דרישות החלל לצילום, אקוסטיקה, בידוד מרעשים, מיזוג אוויר, על ציוד הצילום המתאים, פורמט/ קודקים להקלטה, תאורה, חיתוך וקומפוזיציה בזמן אמת ועוד. כרומאקי (Chroma-key)- טכניקה לחסימת צבע, בדרך כלל ירוק או כחול- על מנת להחליפו ברקע אחר לשם יצירת קומפוזיציה משתי שכבות או יותר. מדריך זה יפרט בפניך דגשים שכדאי לתת עליהם את הדעת לפני הפקת הכרומאקי שלך. זה לא משנה אם אתה מפיק ותיק או חדש, גם גדולי המפיקים עלולים ליפול במקומות הכי טריוויאליים ובסיסיים כשהם באים לצלם אולפן כרומאקי. מספיק שתיקח טיפ אחד מההמלצות שלנו וכבר הרווחת. בעמודים הבאים אספנו עבורך את הדגשים אליהם תרצה להתייחס בבואך להפיק סרטון באולפן כרומאקי.

 

ההתחלה

בשנת 2007 התחלנו את דרכנו בעולם הכרומאקי, אחרי שנים רבות של ניסיון בהפקות חוץ. שכרנו את שירותיו של אולפן גרין סקרין מסך ירוק במרכז הארץ, תאורה, צלם, מצלמה, והרבה הבטחות שלא התממשו. הזמנו את הלקוחות שלנו ליום צילומים מרוכז בו הם יפיקו סרטונים לאתר האינטרנט שלהם, והיינו בטוחים שאנחנו בידיים טובות.

יום הצילום שהיה רווי בתקלות טכניות גרם לנו להבין שעל אף נסיוננו הרב בהפקת סרטים, הפקת כרומאקי היא אופרה אחרת לגמרי. להבדיל מצילום אמנותי, צילום בכרומאקי הוא עניין מדויק שיש להקפיד בו על פרטים ועל משתנים רבים, אחרת משלמים על כך בשלב העריכה עד כדי צורך לצלם מחדש. כעבור שנה הקמנו את Virtual Studio ובנינו סביבת עבודה שהיא הנוחה והטובה ביותר להפקות הכרומאקי שלנו ושל לקוחותינו.

אולפן מסך ירוק (גרין סקרין) הוא יותר ממשטח ירוק מתוח על קיר. לצורך הארה אחידה הנחוצה להוצאת Key יש להשתמש בתאורה מתאימה (טמפרטורה, עוצמה), ולדאוג שהחזרי האור (Spilling) מהשטח המואר לא יפריעו לחיתוך האובייקט המצולם, וזאת בין השאר באמצעות שימוש בחומרים בעלי תכונות החזר אור נמוך.

 

גודל החלל והמרחק הצילום בין הקיר הירוק לבין המצולם

גודל החלל המתאים להפקה נקבע לרוב בהתאם לצרכים הספציפיים של הפרויקט. מצאנו שהשטח הירוק האידאלי למרבית ההפקות (להוציא צילום של להקות רקדנים) אינו מצריך גודל העולה על שבעה מטרים ברוחב, ועומק של כשישה מטרים. שטח ירוק בגודל כזה מאפשר להציב תאורה מספיקה ובצורה נכונה. נכונה גם מבחינת הארת המשטחים הירוקים וגם מבחינת המצולמים (לרוב נשתמש במרככים שיחצצו בין מקור האור למצולם, הצבת המרככים במרחקים משתנים מהתאורה דורשת מקום נוסף שיש להתחשב בו). על מנת להאיר בצורה נכונה את הרקע מאחורי הפרזנטור יש להציב שורה עליונה ועקבית של גופי אור רכים במרחק של חצי מגובה המשטח. החלל בין תאורת הרקע לרקע הירוק עצמו הינו "שטח מת", בו לרוב לא ניתן למקם את המצולמים- אחרת הם "ישרפו" מהאור ויטילו צל על הרקע שיקשה את החיתוך.

 

אקוסטיקה, בידוד ומיזוג אוויר

לא משנה כמה יפה התמונה שניצור, אם הסאונד שאתם מקליטים אינו איכותי, ההפקה כולה תפגם ואף עלולה לרדת לטמיון. איכות הסאונד באולפן נגזרת מכמה פרמטרים:

  1. בידוד- בידוד רעשים שמקורם מחוץ לאולפן. רעשי מכוניות, דיבורים של אנשים מחוץ לאולפן וכדומה. יש לוודא שהאולפן אכן שקט. רוב האולפנים בישראל אינם אטומים לרעשים לגמרי. לכן, יש לודא עם האולפן מה הן ההפרעות שעלולות להיגרם ביום הצילומים.
  2. אקוסטיקה- האם יש Echo (הד) באולפן? באמצעות מחיאת כף בחלל הצילומים אפשר לשמוע אם האקוסטיקה באולפן מספיק טובה ולא ישמע הד חוזר ממחיאת הכף.
  3. הקלטה- שימוש באמצעי הקלטה טובים ומקצועיים לצורך הקלטת המצולמים, אם באמצעות נקמייקים או מקרופון כיווני (בום).
  4. מיזוג אוויר מושקט- גם בחורף, לא ניתן לצלם באולפן ללא שימוש במיזוג אוויר. התאורה (גם אם קרה), ההלבשה, האיפור, ההתרגשות והמאמץ גורמים למצולמים להזיע. חום עלול להקשות עליהם לבצע את תפקידם כראוי, עבודת האיפור תרד לטמיון ופניהם יבריקו בשעת הצילום. מיזוג אוויר נכון באולפן צריך לעבור השתקה בחלל נפרד כך שהאוויר הנכנס וגם זה היוצא, והרעש הנלווה לזרימתו ישבר ויבלע מספר פעמים- עד להגעתו השקטה לאולפן. אולפנים מסויימים מתהדרים בהיותו של המזגן שלהם שקט- שימו לב שחשוב שהמזגן יהיה מושקט ולא סתם מזגן רגיל שקט.

 

צילום

מרבים האנשים מניחים כי צילום במצלמת HD מספיק לצורך ביצוע צילומים באולפן כרומאקי. מאחר ויש המון סוגים של מצלמות HD (גם מצלמות ביתיות מצלמות ב-HD) ועדשות, חשוב לבדוק ולהחליט איזו המצלמה הטובה ביותר לצילום הפרויקט. לא כל מצלמה שמתאימה לצילומי חוץ מתאימה גם לצילום באולפן כרומאקי וליהפך. HD - High Definition מייצג את גודל הפריים: 1920X1080 פיקסלים בכל פריים. אם כך מה ההבדל בין מצלמת HD אחת לאחרת?

לפני הפקת כרומאקי יש לוודא:

  1. את גודל החיישן: הגודל הטוב ביותר הינו 36X24mm Full Frame (מקביל למצלמות פילם 35mm קולנועיות). ממידיו הגדולים של החיישן מאפשרים רגישות גבוהה לאור, ואלקטרוניקה טובה יותר וכתוצאה מכך התמונה נקיה יותר מרעשים אלקטרונים כמו תופעת השלג בחלקים היותר חשוכים/ כהים בתמונה שמקשה מאוד בחיתוך ה- KEY של קווי המתאר (קונטור) של הדמויות המצולמות בכרומאקי. אנו לא ממליצים לעבוד עם חיישנים קטנים יותר מ- APS-C 23.6X15.6mm.
  2. צילום ב- 4K: ישפר מאוד את החיתוך. (כל 1K מייצג 1000 פיקסלים), רזולוציית HD משמעה גודל פריים של 1920X1080 פיקסלים, צילום ב- 4k משמעו גודל פריים של יותר מפי 4 מ- HD וזאת מפני שמכפילים פי 2 גם את ציר ה-X וגם את ציר ה-Y. מעבר לאיכות גבוהה יותר התורמת לחיתוך ראליסטי, צילום ב- 4K יאפשר ליצור בתהליך הפוסט תנועות מצלמה שלא נעשו ביום הצילום (בתנאי כמובן שאיכות התוצרים הסופיים קטנים יותר מ- 4K).
  3. עדשות: בבחירת עדשה לצילום יש עשרות פרמטריים- חלקם טכניים, חלקם נובעים מטעם אישי של הצלם. אבל ישנם שלושה פרמטרים חשובים (טכניים) שיש להתייחס אליהם ספציפית בצילום גרין סקרין:
    • חדות העדשה- רצוי להשתמש בעדשה חדה ככל הניתן. פרמטר החדות חשוב מאוד בצילום כרומאקי מפני שזהו הגורם המשפיע ביותר באיכות חיתוך ה-KEY בשלב הקומפוזיציה/ פוסט. תוצאה רכה מבחינת חדות אפשר להשיג בפוסט- לאחר חיתוך הגרין. 
    • רוחב העדשה- חשוב שהצלם יוודא (בין השאר) שרוחב העדשה אכן מתאים לגודל הפיזי של האולפן. לדוגמא, אם יש צורך בצילום של דמות בגוף מלא (full frame) אכן ניתן לבצעו. באולפן שלנו עדשת 18 מ"מ "תופסת" את רוחב החלל במלואו.  
    • זום - אם ישנם שינויי מרחקים רבים בזמן הצילום מומלץ מאוד להשתמש בעדשת זום ולא בעדשת פריים בכדי לאפשר גמישות ומהירות בשינוי השוטים, מבלי לפגוע בתהליך העבודה וביצירתיות. גם שימוש בחצובת פדסטל (מאפשרת לשנות במהירות את גובה המצלמה) יועיל גם הוא בכל הקשור לייעול העבודה, בהשוואה לחצובת שלוש רגליים קלאסית.
  4. Chroma subsampling (רזולוציית צבע): בשל הרצון להקטין את גודלי קבצי הוידאו שמוקלטים מחיישן המצלמה, הקודקים (האלגוריתם המתמטי שאחראי לדחיסת/ כיווץ אות הוידאו) מקטינים את רזולוציית הצבע ובכך מתאפשרת גם הקטנת קבצי הוידאו, זאת מאחר והעין האנושית פחות רגישה למספר הצבעים בניגוד לחדות התמונה. המספר 4:4:4 מייצג את רזולוציית הצבע המלאה והמומלצת ביותר להשגת תוצאות אופטימליות בחיתוך כרומה ו/או תיקוני צבעים. 4:2:2 מייצג את מלוא רזולוציית התמונה (luminance-בהירות, הספרה 4) אבל רק כל פיקסל שני מקבל אינפורמציית צבע. משמע רזולוציית הצבע נחתכת בחצי. ב-4:2:0 רק כל פיקסל רביעי מקבל אינפורמציית צבע, משמע רק רבע מרזולוציית הצבע המלאה נוכחת וזהו הפורמט הגרוע ביותר לחתוך ממנו כרומה (הרבה מצלמות DSLR מקליטות באופן הזה וגם מצלמות מקצועיות לכאורה). להלן דוגמא מוגדלת ב-200% לרזולוציית צבע מלאה 4:4:4. מתחתיה דוגמא לתמונה דחוסה.Color bars 4:4:4Color bars 4:2:0 ניתן לראות בבירור שבדוגמא הדחוסה גבולות הצבע מטושטשים - לחתוך שיער מפוזר שצולם ברזולוציה כמו בדוגמא התחתונה יהיה קשה, הרבה פרטים ממנו ילכו לאיבוד והתוצאה בסופו של התהליך תהיה לא אמינה. כל כן, הקפידו לצלם במצלמה שרזולוצית הצבע שלה הינה 4:4:4: או לפחות 4:2:2. לעיתים כדאי להשתמש במקליט וידאו חיצוני שמחובר למצלמה ודוגם באופן עצמאי רזולוציות צבע גבוהות.
  5. Color depth (עומק הצבע): יש מצלמות המצלמות ב-8bit, זה אומר שכל פיקסל צבע יכול לקבל 256 גוונים בלבד. אבל ישנן מצלמות שמצלמות 10bit ומספקות 1024 גוונים, יש מצלמות 12bit שמייצג 4096 צבעים לפיקסל ואף 16bit. קובץ וידאו ב-10bit עשיר בפי 4 צבעים ונראה הרבה יותר טבעי ואמין בהשווה לזה שצולם ב-8bit. התמונה מטה נלקחה מאתר blackmagicdesign.comColor depth
  6. Uncompressed: כל המצלמות דוחסות את הוידאו ברמה זו או אחרת ובמגוון קודקים (Codecs). מלבד הורדת רזולוציית הצבע, לדחיסה יש חסרונות רבים ונוספים בהם סוג של "שלג" בגבולות קונטרסטים בתמונה, עד אפילו הבחנה של ריבועים בתמונה- לרוב במקרה של תזוזת מצלמה מהירה או פריימים עם פרטים רבים שצורכים יותר רוחב פס בהקלטת הנתונים כגון דשא או גלים. השלג הזה מפריע גם הוא לחיתוך איכותי ואמין. וידאו לא דחוס כלל (uncompressed)- יביא לתוצאות הטובות ביותר אך גם לקבצים גדולים שיקשו בתהליכי ניוד החומר, העריכה וכד'. למטה תמונה דחוסה מאוד אפשר להבחין בשלג ובריבועים (בעיקר בכובע)- כולם מפריעים לחיתוך נקי ואמין. Uncompressed imageCompressed image

  7. הקלטת RAW ו- LOG: עוקפת את הקודק, הפילטרים ועיבודי התמונה האלקטרוניים של המצלמה (שנועדו בעיקר להקטין את גודל הקובץ), ע"מ לקבל ולהקליט את כל המידע שמספק רכיב ה- cmos (חיישן) המצלמה. התמונה הלא מעובדת נראית על המוניטור דהוית צבעים וחסרת קונטרס, אך מאפשרת בעזרת כלים לתיקון צבע להגיע לתוצאות האופטימליות ביותר. כמו כן, רגישות המצלמה לאור ופרמטרים אחרים עולה. ע"מ לחוות תמונת וידאו "נורמאלית" במוניטור, יש להפעיל lut (לא כל המוניטורים מציעים פונקציה זאת) ש"מתקן" את פרמטרי התמונה למצב הרצוי (כגון 709 לדוגמא). הקלטת Log (כמעט לכל חברת יש את הפורמט שלה, ב- Canon למשל זה נקרא c-log, ב- Sony זה נקרא S-log), היא הקלטה ששומרת על קבצי וידאו קטנים יחסית ובכל זאת מכילה טווח דינאמי עשיר (יותר פרטים באזורים הבהירים והחשוכים של התמונה) ע"י דחיסה לא ליניארית של ה- Gama. דוגמאות לסיטואציות שימושיות: צילום עצמים או נופים בהירים מאוד שנשרפים בדרכ ומאבדים פרטים בתוכם (כגון שמיים מעוננים ומתחתם אזורים מוצללים כגון עצים). RAW מכיל הרבה יותר מידע בהשווה להקלטות LOG ובכך מאפשר יצירת מראה ייחודי לוידאו (למשל מראה קודר) עם מינימום רעשים. התהליך מצריך עבודת פוסט שמתווספת לתהליך העריכה ויש לקחת את זה בחשבון.

 

הפורמט הנכון למערכת העריכה שלך

מצלמות ומקליטי וידאו חיצוניים מקליטים את אות הוידאו בקונטיינרים (המעטפת למידע הוידאו, אודיו, כתוביות ועוד. לדוגמא: AVI, MOV, MP4, MXF) וקודקים שונים כגון MPEG2, ProRes, DNxHD וכד'. האולפן בו אתם מצלמים אמור לדעת לספק פורמטים מגוונים של קבצי וידאו באיכויות שונות ו- uncompressed וידאו לא דחוס כלל לאיכות הגבוהה ביותר. מומלץ לברר עם עורך הוידאו/ דיגיטטור/ קומפוזיטור מהו הפורמט המועדף עליו לעריכה ע"מ למנוע אי-תאימויות ועיכובים בתהליך העריכה.

 

תאורה

תאורת אולפן הכרומאקי מחולקת בגסות לשני חלקים: תאורה אחורית שמאירה את הרקע הירוק, והתאורה שמאירה את הדמויות המצולמות. תאורה ככלל מוצעת בדרך כלל בשני סוגים של טמפרטורת צבע: 5600K - תאורה קרה, הקרובה לצבע הלבן, המכיל את את ספקטרום הצבעים הרחב ביותר, או 3200K - תאורה בעלת גוון חם-צהבהב (רבים מכנים זאת כטונגסטן על שם המתכת המצויה בנורות להט/ קוורץ). בתאורה בעלת גוון חם, ספקטרום גווני הצבע הכחול חסרים בצורה ניכרת.

כאשר מצלמים במצלמה דיגיטלית, ומשתמשים בתאורה חמה בה ספקטרום הצבעים הכחולים חלש, המצלמה מגבירה את הצבעים הכחולים בצורה מלאכותית-אלקטרונית (Gain), וזאת על מנת להגיע לתמונה תקינה ומאוזנת (white balanced). הגברת הצבע הכחול בצורה מלאכותית גורמת לרעשים בערוץ הצבע הכחול (ה-B מתוך ה-RGB). התמונה המתקבלת רועשת יותר, וקשה יותר להפריד את האובייקט המצולם מהרקע. מאחר ורובנו משתמשים במצלמות דיגיטליות, התשובה היא חד-משמעית: עדיף להשתמש בתאורה קרה. אם בכל זאת יש אילוץ להשתמש בתאורה חמה, הנחתת הערוץ האדום ו-Gain בצורה ידנית כללי עדיפה על White Balance שהמצלמה תבצע.

ההשוואה הבאה (לקוחה מכאן) שצולמה במצלמת RED, ממחישה את הדברים בצורה ברורה. כל ארבע התמונות מראות את הערוץ הכחול, שתיים מהן צולמו על רקע כחול (אחת עם תאורה קרה, השניה עם תאורה חמה). השתיים התחתונות צולמו על רקע ירוק (אחת עם תאורה קרה, השניה עם תאורה חמה). אפשר לראות בבירור את הרעשים בערוץ הכחול כשמצלמים עם תאורה חמה.

blue channel compare

סיבה נוספת הגורמת לקושי בצילום עם תאורה חמה, היא שהגוונים הכחולים (400-480nm) מתורגמים בחיישן הצבע של המצלמה (המבוסס סיליקון) בצורה החלשה ביותר מבין שלושת צבעי היסוד (RGB). זוהי גם סיבה מצוינת שלא לבצע Keying על מסך כחול שלא לצורך, ועדיף להשתמש במסך ירוק כרקע לצילומים. אורך הגל של ספקטרום הצבעים הירוקים מתורגם בחיישן המצלמה בצורה חזקה יותר, והספקטרום האדום בצורה החזקה ביותר– כל כך חזקה, שאם תכוונו למצלמה שלט רחוק אינפרה אדום– תוכלו לראות דרכה את האור הבוקע מהלד (LED).

לא כל התאורות הקרות (פלורוסנטיות ולדים) נולדו שוות. השוק מוצף בתאורה נחותה וזולה. אם החלטתם לצלם עם גופי תאורה פלורוסנטית יש לדאוג שהתדר המופק ע"י שנאי הנורה יהיה גבוה ככל הניתן וזאת בכדי ליצור רציפות גדולה ככל הניתן של האור המופק. תדרים נמוכים עלולים ליצור ריצודים בדומה לצילום עם תאורה פלורוסנטית ביתית- גם בצילום במהירות רגילה של 25-30 פריימים לשניה (במהירויות צילום גבוהות יותר ליצירת slow motion יש לשים דגש מיוחד על הנושא).

דבר שני שיש לשים לב גם בתאורה פלורוסנטית וגם בתאורת לדים הינו נתון ה-Color Rendering Index או בקיצור CRI. הנתון מצביע על איכות הצבעים אשר ירונדרו/ יחזרו/ ישתקפו מהאור הפוגע בהם. אור השמש מרנדר את פלטת הצבעים בצורה הטובה ביותר ומדורג כ-CRI 100, מנורות פלורוסנט טובות מגיעות ל- CRI 95, נורות נחותות נמצאות בסביבות CRI 80 ומטה. אף על פי ש-CRI הינו אינדקס עיקרי למדידת איכות האור, הוא לא מכסה את כל הספקטרום הרלוונטי ולאחרונה מתהווים תקנים חדשים ומקיפים יותר למדידת איכות האור. 

טיפ: יש דרך פשוטה להשוות איכויות של גופי תאורה כשהם מאירים אחד לצד השני. פשוט כוונו תקליטור CD והתבוננו איך האור הבוקע מגופי התאורה נשבר לצבעי הקשת. ככול שספקטרום הצבעים יהיו מלא יותר כך האור יהיה איכותי יותר וייצג בצורה נאמנה את הצבעים שיקלטו במצלמה.

Electromagnetic Spectrum

 

חיתוך בזמן אמת

כלי נוסף חשוב מאין כמותו באולפן כרומאקי הינו בדיקת חיתוך בזמן אמת. המשמעות היא שבזמן אמת כשהמצולם עומד באולפן ומאחוריו הרקע הירוק, ניתן לראותו שתול בסביבה הווירטואלית, ולדמות את הקומפוזיציה הסופית. בדיקת חיתוך בזמן אמת טובה לכם כמפיקים, כך שתוכלו לבדוק אם התאורה נכונה (עוצמה, זוית וכד'), למקם את הדמות בחלל הוירטואלי התלת מימדי, ולתת ללקוח את התחושה הראשונית איך הסרט יראה לאחר עבודת הקומפוזיציה, כבר בזמן הצילום עצמו.

 

בדיקת חיתוך לאחר צילום השוט הראשון באפטר אפקטס

אנחנו מעודדים את לקוחותינו להביא נציג מאנשי הפוסט ליום הצילומים. איש הפוסט שיבצע את עבודת הקומפוזיציה יכול לחסוך לכם הרבה זמן, עבודה ומשאבים אם הוא יהיה על סט הצילומים וידע לזהות בעיות שהבמאי לא מודע לקיומן. לדוגמא: מצב בו תהיה לו בעיה להלביש את הדמות על הרקע, תלבושות בצבעים שיפריעו לו לבצע הפרדה בין הרקע לבין הדמות, תנועה לא נכונה וכן הלאה. בכל מקרה, מיד לאחר צילום השוט הראשון, גם אם איש הפוסט לא נמצא ביום הצילומים, מומלץ לבצע בדיקת חיתוך במערכת קומפוזיציה (כמו לדוגמה Adobe After Effects). אנשי האולפן ישמחו לעזור לכם גם בנושא זה. 

 

טלפרומפטר

מכשיר הטלפרומפטר הוא אולי אחד הכלים הפשוטים אך המרכזיים והחשובים בהפקת אולפן שמלווה בטקסטים. הטלפרומפטר מורכב ממראה חד כיוונית שמאפשרת למצלמה לצלם את הפרזנטור, ובמקביל להקרין לו את הטקסט על גבי הצד השני של המראה, כך שהצופה לא רואה את הטקסט שרץ על המראה. אפשרויות לשימוש בטלפרומפטר:

  1. שימוש רגיל- המצלמה עומדת מונחת מאחורי הפרומפטר אל מול הפרזנטור, ומציגה בפניו את הטקסט. בזמן ההקראה מהפרומפטר נראה שהקריין מדבר ישירות אל הצופה.
  2. שימוש צידי- הנחת הפרומפטר לצד המצלמה כך שהמצולם מקריא טקסט אבל לא מיישיר מבט למצלמה.
  3. מספר פרומפטרים בו זמנית- כשהפרזנטור צריך לפנות לכמה כיוונים ניתן להציב מספר טלפרומפטרים.

 

כיסוי שטחים בשחור

אף על פי שכל כלי ה-Keying מצוידים בפונקציה לניקוי spilling (זליגה של צבע ירוק על משטחים שלא מיועדים לחיתוך, כמו פנים, מסגרות משקפיים וכד'), כדאי ורצוי לכסות אזורים ירוקים שלא נחוצים בכדי לקצר בתהליך הפוסט.

 

הלבשה

חשוב להדגיש בפני המצולמים לא להגיע בלבוש בגוון של רקע הכרומאקי. אם הכרומאקי ירוק, אין ללבוש בגדים בגוונים ירוקים. אם הרקע כחול, אין ללבוש בגדים כחולים. לפעמים גם תכשיטים מבריקים יכולים לגרום לבעיה כאשר צבע הכרומאקי משתקף עליהם. להבדיל מצילום בלוקיישן בו רואים את המצולם על הרקע בזמן הצילום, בצילום בכרומאקי חשוב לבדוק ולברר מהו הרקע או הסביבה בהם יישתל המצולם, ולפי הרקע לבחור את הבגדים הרצויים לצילום. לדוגמא, אם הרקע שנבחר הוא הוא לבן לא כדאי שהפרזנטור ילבש לבן. ככלל רצוי להימנע משימוש בבגדים בצבע לבן בוהק (מפני שהתחום הדינאמי של חלק מהמצלמות צר ומתקשה להקליט גם את החלקים הבהירים בתמונה לצד החשוכים והכהים) ומבגדים עם פסים או נקודות דקים מדי, שעלולים ליצור ריצוד בצילום.

 

איפור

לא רצוי לבצע צילום באולפן ללא איפור. גם אם מצלמים גבר מזוקן, גם אם "הצילום רק הולך לאינטרנט" כמו שאנחנו נוהגים לשמוע מעת לעת, איפור המצולמים באיפור מקצועי על ידי מאפר/ת מיומנים ימנעו הברקות על העור, יבליטו אזורים חבויים, ויצניעו דברים כגון כתמים או פצעונים. לא כל מאפרי החתונות או מאפרי התאטרון מנוסים לבצע איפור לצילום וידאו ולא כל חומרי האיפור מתאימים לצילום וצילום באיכות הפרדה גבוהה על אחת כמה וכמה. 

 

אביזרים

באולפן גרין סקרין מסך ירוק יש לפעמים צורך בשימוש באביזרים ירוקים, כגון: במה מסתובבת ירוקה, הליכון ירוק, מדרגות ירוקות, קובים ירוקים, שולחנות ירוקים, קאפות ירוקות וכן הלאה. יש לוודא כי באולפן קיימים האביזרים באם הם דרושים ופעמים רבות ומתוך ניסיון- גם אם הם לא מתבקשים על פי התסריט קרו לנו הרבה פעמים שהצורך עלה באמצע היום. במידה ומשתמשים באביזרים אמיתיים (פרופס, לא ירוקים) חשוב לוודא שהאביזרים אינם בגוונים של הרקע. כמו כן, חשוב מאוד להימנע מאביזרים מבריקים/ מחזירי אור אותם קשה ולעיתים בלתי אפשרי להפריד מהרקע בשל השתקפות הרקע על האביזר.

 

מתחם הפקה ומוניטור לקוח

יום צילום עלול להיות עמוס באנשים. חשוב לודא שיש באולפן המיועד חלל הפקה שכולל: אזור הלבשה ואיפור, מוניטור לקוח גדול לצפיה במתרחש, פינת קפה שכוללת מקרר, מיקרוגל, אובן, מתקן מים חמים וקרים. מכונת אספרסו (יתרון), מגהץ, פן לשיער ועוד אביזרים כאלה ואחרים יוכלו לתרום משמעותית להפקה ברגע האמת.

 

חניה

עד כמה שזה נשמע מוזר, רוב האולפנים בישראל סובלים מבעיית חניה ללקוחות. יש לוודא עם האולפן שיש לו חניה קרובה או סידור עם חניון למשך כל יום הצילומים, בשביל ההפקה ובשביל הלקוח, בכדי שעול חיפוש החניה לא יעיק על ההפקה.

 

לסיכום

במדריך זה נגענו על קצה המזלג במרכיבים הבסיסיים של הפקת כרומאקי איכותית. בכל שאלה אתם מזמנים לפנות אלינו בטלפון או במייל ולהתייעץ עמנו לפני ההפקה הבאה שלכם. בהצלחה!